האפשרות של שיתוף פעולה פוליטי יהודי–ערבי

האפשרות של שיתוף פעולה פוליטי יהודי–ערבי
admin

ת’אבת אבו ראס

תקציר
הבחירות לכנסת ה-22 עמדו בסימן השפעה גוברת של האזרחים הערבים על הפוליטיקה הישראלית, וזאת בשל שלל גורמים. התמיכה הגוברת ברשימה המשותפת מקרב אזרחים ערבים ויהודים גם יחד, מעידה על ההיתכנות של מפלגה משותפת יהודית-ערבית בעתיד. השאלה היא מהו העיתוי המתאים ומי יקים אותה.

הבחירות האחרונות של הכנסת ה 22 עמדו בסימן הצבעתם והשפעתם של האזרחים הערבים על הפוליטיקה הישראלית. גורמים אחדים עשויים להסביר את העלייה באחוז ההצבעה בקרב האזרחים הערבים, מ- 49.1% בבחירות לכנסת ה 21 באפריל ,2019 לכמעט 60% בבחירות לכנסת ה 22 ב 17 בספטמבר 2019.

  1. איחוד ארבע המפלגות הערביות המרכיבות את הרשימה המשותפת לרשימה אחת, ומסר האחדות של המפלגות הערביות, לאור האכזבה של האזרחים הערבים מפירוקה של הרשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה ,21. בגלל אכזבה זוהחליטו להצביע ברגליהם או להעביר חלק מקולותיהם למפלגות השמאל והמרכז הציוניות.
  2. שיח מכיל של מפלגות המרכז שמאל, שהובילו מנהיג כחול לבן בני גנץ ומנהיג מפלגת העבודה עמיר פרץ, נתן תקווה לבוחרים הערבים שגוש השמאל-מרכז בונה עליהם, והם חלק ממשחק הגושים הפוליטי בכנסת. שיח זה תאם גם את רצונה של הרשימה המשותפת לזכות בהשפעה ולעבור מפוליטיקה מגיבה לפוליטיקה יוזמת. להבדיל מהקמפיין הפסיבי-שלילי של בני גנץ כנגד החברה הערבית בבחירות לכנסת ב 21 באפריל 2019, הקמפיין החוזר היה חיובי ומכיל, תוך הבטחה ברורה לחברה הערבית שהמועמד יתמודד, אם יבחר, עם סוגיית האלימות והפשיעה — האתגר הראשון העומד בפני האזרחים הערבים. כמו כן הבטיח ליזום את חקיקת חוק השוויון ולפתור בעיות קרקע, תכנון ודיור ביישובים הערבים.
  3. הסיטואציה הפוליטית שנוצרה בחברה הישראלית בין הגושים, שמאל וימין, העלתה את חשיבותו של הקול הערבי ותרמה לתפקיד שיכולה לשחק סיעה גדולה של הרשימה המשותפת.
  4. שיח פרגמטי מאוד של מנהיג הרשימה המשותפת ואחרים, שחפף את רצון רוב האזרחים הערבים בשוויון ושילוב. שיח זה סחף אחריו עשרות אלפי מצביעים חדשים.
  5. התקשורת העברית העצימה בצורה חסרת תקדים את החשיפה של הכוח הפוליטי הערבי.
  6. השיח המסית, המורעל והאנטי ערבי שהוביל נתניהו, ובמיוחד ציאתו נגד הח”כים הערבים, דרבן את האזרחים הערבים לתגובה פוליטית הולמת נגד שיח זה.אין ספק שההמלצה של הח”כים הערבים על בני גנץ להרכבת הממשלה, וההזמנה של גנץ להנהגת המשותפת לשיחות על הרכבת הממשלה היא התפתחות חדשה מבורכת בפוליטיקה היהודית ערבית במדינה. שיתוף פעולה כזה ראינו בפעם האחרונה כאשר הערבים היוו גוש חוסם לממשלתו של יצחק רבין בין 1992-1994.סקרים רבים של מפלגות שמאל ומפלגות ערביות שונות ושל ארגוני החברה האזרחית הצביעו תמיד על תמיכה גדולה בקרב האזרחים הערבים בשיתוף פעולה פוליטי יהודי ערבי. תמיכה זו עשויה לממשאפשרות להקמת רשימה משותפת יהודית ערבית שתרוץ בבחירות לכנסת. רשימה ערבית יהודית אשר תתמקד בין השאר בפוטנציאל מצביעים של כ- 25% נוספים מהאזרחים הערבים, עשויה להבטיח עוד ארבעה ח”כים חדשים.
    השאלה שלנו הייתה תמיד מהו העיתוי להקמת רשימה זו, ומי יקים אותה?אני מאמין שהצלחת הרשימה המשותפת בבחירות האחרונות, התמיכה של 25.000 מצביעים יהודיים בה, וההשפעה הגוברת שלה על הפוליטיקה הישראלית, מייתרים אולי את הצורך הדחוף בהקמת רשימה יהודית ערבית עכשיו; אבל בו בזמן מקדמים מאד את ההיתכנות של מפלגה כזאת בעתיד.