לא להמשיך בחיינו “כאילו כלום”
מפגש תומכים ראשון, כפר קאסם, 25 ביוני 2019
המפגש הראשון של מקימי היוזמה הדמוקרטית המשותפת עם קהל תומכיה התקיים במרכז הקהילתי בכפר קאסם. השתתפו למעלה ממאה איש ואישה.
בחלקו הראשון של הערב הציגו אחדים מחברי ועדת ההיגוי של היוזמה, איש בדרכו, מפה של מניעים, עיקרים ותקוות. חלקו השני של המפגש הוקדש לדברי התומכים והמיקרופון הועבר לכל דורש. הרב-שיח היה ערני, בלתי פשרני או מתחסד, ולעתים גם מלוהט. רבים בקהל העלו את הצורך בהידברות כנה, שתהיה מסוגלת להתייחס בתבונה ובכבוד הן לרגישויות של הצדדים-השותפים, והן לעבר ולעתיד של שאלת הזהות הישראלית. פרופ’ דוד אנוך, איש האוניברסיטה העברית בירושלים, הנחה, הגיב ותיווך.
“נטלנו על עצמנו משימה כבדה, אבל חיונית מאין כמותה: להקים בארץ תנועה יהודית-ערבית משותפת ושיוויונית” אמר יאיר צבן, ח”כ לשעבר. “אין לכך תקדים, בין השאר בשל מורכבותו הייחודית של הסכסוך. ועם זאת אין לשני העמים אלטרנטיבה. האתגר שלפנינו הוא לגשר בין קבוצות של ערבים הנאמנים לחזון של עצמאות פלסטינית, מצד אחד, ולשלום עם בני העם היהודי, מצד שני; לבין קבוצות של יהודים הרואים עצמם כציונים, ועם זאת שואפים בעוצמה לשותפות יהודית-ערבית”.
פרופ’ דוד הראל, איש מכון וייצמן, ערך חשבון נפש אישי ונוקב כאזרח וכאדם, באשר לכיבוש, לדיכוי ולאפליה של החברה הערבית בישראל, ולהידרדרות במצב שלטון החוק והדמוקרטיה. “אני מתבייש על כך שבמשך שנים רבות מאד לא נקפתי אצבע כדי לתקן את המעוות” אמר. “לא נלחמתי, לא כתבתי, לא צעקתי, לא הפגנתי ולא מחיתי; נאדה. אפילו לא התווכחתי עם אנשים בפרלמנטים של יום שישי. פשוט המשכתי בחיי,כאילו כלום, כשמסביב הומֶה הסער והספינה מְחַשֶבֶת להישבר.” דבריו במלואם מובאים בזה בעברית ובערבית.
“השיח היהודי-ערבי צובר תאוצה גדולה”, אמר ת’אבת אבו ראס, מנכ”ל שותף של יוזמות קרן אברהם, “ובמיוחד לגבי השותפות הפוליטית. היום יש יותר אנשים, ארגונים ותנועות שמוכנים לאמץ שיח זה בשמאל ובמרכז. להתפכחות זו יש הרבה סיבות: אני מאמין שהעיקרית שבהן היא הפוטנציאל של הקול הערבי כקול מכריע במפה הפוליטית בישראל, ובמערכה על הדמוקרטיה בפרט. מעולם לא הייתה שותפות-אמת פוליטית יהודית-ערבית במדינה, והגיע הזמן לייסד שותפות זו. בעיני רבים אנחנו עדיין נראים כשוחים נגד הזרם, אבל יום יבוא ואנחנו, כתנועה משותפת, נהיה הזרם עצמו”.
ברכתו ודבריו של המארח, ראש עיריית כפר קאסם, עו”ד עאדל בדיר שנבצר ממנו להשתתף, נקראו על ידי סגן ראש העירייה, מר נעים צרצור. “נדרש פרק חדש ביחסי המרכז-שמאל עם החברה הערבית, הצהיר מר בדיר: פרק שיתבסס על שותפות אמת ותלות הדדית, ולא על תפיסת הערבים כגלגל רזרבי. ללא זאת, המרכז-שמאל לא ישלוט בעתיד. ובלי הפרטנר הזה לציבור הערבי לא תהיה יכולת השפעה על קבלת ההחלטות במדינת ישראל” . וראש העירייה מוסיף וכותב: “מנהיגות המרכז-שמאל צריכה לבוא עם יד מושטת, אמונה בשוויון אזרחי מלא, ונכונות לעמוד בפרץ הכעס וההאשמות של הימין. מצד שני, המנהיגות הערבית צריכה להאמין יותר באסטרטגית העבודה הפוליטית המשותפת עם כוחות המרכז-שמאל, ולא להתבייש בכך. אסור לה לפחד לשלם את המחיר, שיגיע בדמות ביקורת מצד גורמים קיצוניים בתוך החברה הערבית, או מצד דמויות שונות בעולם הערבי שהמניע שלהן אינו קשור לצרכים של האזרחים הערבים.” כפי שציין טאלב אבו צנע, ח”כ לשעבר: “המפלגות הערביות נותרו מחוץ למגרש”, וזו אחת הסיבות לאחוז ההצבעה הנמוך של הערבים. מצידם “זוהי הבעת אי אמון לא רק במפלגות הערביות, אלא גם במערכת כולה. המצביעים הערבים אינם מאמינים ביכולתם להשפיע”.
בהמשך לדברים אלה קראו משתתפים מהחברה הערבית שלא להסתמך רק על הרושם השלילי העולה מאמצעי התקשורת או מהצהרות ראשי המפלגות הערביות: לצד הרתיעה הידועה משיתופי פעולה עם מפלגות ציוניות יש ויש בקרב רבים בציבור הערבי גם נכונות לשותפות פוליטית. לפיכך חשוב לעשות נפשות ליוזמה ביישובים הערביים, לשמוע ולהשמיע.
הוזכר שבעבר היו רשימות משותפות, אך הן לא יצרו את השינוי המיוחל. כדי שהדבר יקרה יש לאחד את השורות בשמאל סביב מנהיגות מוסכמת, ולפעול לשינוי תודעה עמוק; לשנות את התפיסה המשחיתה של “עם סגולה” ולפתח תודעה דמוקרטית איתנה. אנו מייחלים לישראל דמוקרטית, שבה ברורה מאליה הזכות של כול אזרח, ללא תלות בהשתייכות אתנית ולאומית, לקחת חלק ראוי בהחלטות המדינה ולכהן במוסדותיה. סיום הכיבוש והכרה בשתי מדינות בשטח ארץ ישראל המערבית הוא חלק בלתי נפרד מעתיד זה.
נשאלה השאלה כיצד להגיע לדור הצעיר, שרבים בו אדישים לשאלות הפוליטיות. הוצע, בין השאר, להתחיל את השינוי בשפה הערבית וביחס אליה. יש להתחיל לימוד ערבית בבתי הספר בגיל צעיר יותר, עוד לפני חטיבת הביניים, ולעשות זאת בכול מקום ולא רק בערים המעורבות. במקביל לכך תיארו אחדים מהמשתתפים פרוייקטים מרשימים של שיתופי פעולה במישור האזרחי (מפגשי נוער, ספורט ועוד) כראייה להיתכנות החזון שבבסיס היוזמה. עם זאת, מטרת היוזמה אינה רק עשייה משותפת במישור החברתי והכלכלי (שיש לה חשיבות רבה בפני עצמה), אלא יצירת שותפות פוליטית במובן המפלגתי.
לכך בעיקר כיוונו דבריה של ברוריה בקר, מייסדת ומנהלת המפעל של ‘סל תרבות’ במשך שנים רבות, שהציגה את ערוצי הפעולה של היוזמה. ערוץ הפעולה העיקרי בחשיבותו הוא הכשרת לבבות לרעיון של שותפות פוליטית בין יהודים וערבים על בסיס שוויוני אמיתי. אנו מתכננים לעשות זאת הן באמצעות הרשתות החברתיות והן באמצעות תקשורת ישירה: הרצאות, חוגי בית, ‘מפגשים על הבר’ וכיוצא בהם. גם האתר של היוזמה יקבל בברכה שותפים ותורמים לתקשורת זו. ואילו הפעילות המיידית העומדת כעת על הפרק היא יצירת חזית אזרחית רחבה למאבק בניסיון של ראש הממשלה ואנשיו להשמיץ ולהרתיע את החברה הערבית כדי למנוע מאנשיה לממש את זכות ההצבעה. לנוכח הפרת חשאיות הבחירות האחרונות מצד אנשי ימין באמצעות הכנסת מצלמות לקלפיות, ולנוכח הידיעות על הפרות חוק ומעשי רמייה נוספים, בכוונתנו לארגן נציגים שייקחו חלק בפיקוח על התנהלות ההצבעה בקלפיות.
מילאת ביברמן
